החלפת ברז וסיפון: מה צריך לעשות לפני שפותחים את החיבור
רוב ההצפות הקטנות בבית קורות בהחלפת ברז, ותמיד מאותה סיבה. סדר פעולות פשוט שמונע את זה.
המפה המלאה של הארון שמתחת לכיור: מה יושב שם, באיזה סדר נוגעים בו, מה כל טפטוף מספר לפי המקום שממנו הוא יוצא, ואיפה עובר הקו שאחריו זו כבר עבודה של אינסטלטור.
החלפת ברז נראית כמו עבודה של 20 דקות, ולפעמים זה נכון. מה שהופך אותה לערב שלם הוא ברז פינה תקוע, אום חלוד או צינור גמיש שנשבר בדיוק כשאתם מסובבים אותו.
לכן הכתבה הזאת מתחילה במה שקורה לפני ההחלפה. הכללים שעובדים בארון שמתחת לכיור הם אותם כללים שעובדים מאחורי לחצן הניאגרה, מאחורי המדיח ובכל נקודה שיש בה ברז ניתוק.
מה יושב מתחת לכיור
לפני שמחליטים מה להחליף כדאי לדעת מה יש שם. לכל רכיב יש צורת כשל משלו.
- שני ברזי פינה, אחד לחמים ואחד לקרים, מה שמאפשר לעבוד בלי לסגור מים לכל הדירה. הכשל שלהם הוא ברז שנתקע אחרי שנים בלי הפעלה, או שנסגר ובכל זאת מעביר טיפות
- שני צינורות גמישים אל גוף הברז, פריטים מתכלים שהגומי בתוכם מתקשה והצמה שסביבם מתחילה להיפרם
- גוף הברז והפנימייה שבתוכו, מה שמחליט אם מהפייה יוצאות טיפות אחרי הסגירה
- אטם ההתקנה ואום ההידוק שמתחת למשטח, והמסננת בקערה על האטם שלה
- הסיפון, הקשת שבה עומדים מים וחוסמים גזים מקו הדלוחין, והיציאה לקיר, ובמטבח גם ניקוז וברז למדיח
סדר פעולות לפני שנוגעים בכלום
- סוגרים את שני ברזי הפינה מתחת לכיור
- פותחים את הברז כדי לשחרר לחץ ולוודא שהמים באמת נעצרו
- פורסים מגבת ודלי בתוך הארון
- מצלמים את החיבור מלמעלה ומלמטה לפני הפירוק
- מרוקנים את הארון לגמרי כדי שרצפתו תהיה יבשה ותראה לכם מאיפה יגיעו מים
- מוודאים שהחלפים כבר אצלכם, כולל אטמים. ארון מפורק בלי חלף הוא לחץ שגורם להידוק יתר ולוויתורים
ברז שמפסיק לזרום אינו סימן שהקו ריק. בצינורות ובסיפון נשארים מים שייצאו ברגע הפירוק. ואם ברז הפינה לא נסגר עד הסוף, לא עוקפים אותו במגבת ובזריזות אלא סוגרים את ברז המים הראשי של הדירה. שימו לב שברז המים הראשי אינו המפסק הראשי בלוח החשמל. אלה שני מקומות שונים, ורק אחד מהם עוצר מים.
המידות והחיבורים שכדאי לדעת לפני שקונים
אלה המספרים שאני בודק לפני קנייה, וכל אחד מהם תלוי בתנאי שלידו.
- חיבור המים בברז פינה ביתי הוא בדרך כלל 1/2 צול, ובצד הברז רוב ברזי הרחצה והמטבח הביתיים מגיעים עם מוט הברגה M10. זה מה שקובע איזה צינור גמיש מתאים
- צינור גמיש נמכר באורכים של כ-30 עד 60 ס״מ ומעלה. האורך הנכון משאיר קשת רחבה: צינור מתוח מושך את ההברגה בכל התפשטות מחום, וצינור ארוך מדי מתקפל, והקיפול הוא נקודת הכשל
- אטימה תלויה בסוג ההברגה: אום עם אטם גומי שטוח אוטם במגע ולא בטפלון, והברגה חרוטית, כמו זו שנכנסת לקיר, אוטמת בטפלון או בפשתן ומשחה, בכיוון ההברגה. סרט על חיבור שאוטם באטם שטוח מסתיר את סיבת הדליפה
- יציאת הכיור והסיפון: כיור רחצה ברוב המקרים בקוטר 32 מ״מ (1¼ צול) וכיור מטבח 40 מ״מ (1½ צול). קוטר לא נכון לא מתוקן במתאם זול
- מים חמים: לא כל צינור גמיש מיועד לקו החם, והסימון של היצרן על העטיפה הוא מה שקובע
- לחץ: בדירה טיפוסית הוא נע סביב 2 עד 4 אטמוספרות, ולחץ גבוה מזה, בקומות נמוכות או בקו עם משאבה, מקצר את חייו של כל אטם. התקנת ווסת בכניסה לדירה היא עבודה של אינסטלטור
ההליך: החלפת ברז וסיפון, שלב אחר שלב
ההליך מתאים לארון נגיש שברזי הפינה שלו עובדים. אם אחד מהם לא נסגר או לא זז, עוצרים בשלב הראשון.
לסגור, לשחרר לחץ, ולוודא
סוגרים את שני ברזי הפינה, פותחים את הברז על חם ועל קר, ומחכים שהזרם ייפסק לגמרי ולא רק ייחלש. זרימה דקה שממשיכה אחרי סגירה מלאה אומרת שברז הפינה כבר לא אוטם: סוגרים את ברז המים הראשי, ומחליטים אם מחליפים גם אותו.
לרוקן, לפרוס ולצלם
מוציאים הכול מהארון, מנגבים את רצפתו עד יובש ופורסים מגבת ודלי שטוח. מצלמים את החיבור משתי זוויות ואת הסימון שעל גוף הברז ועל הסיפון. זה מה שמחזיר רכיב למקומו, וזה מה ששולחים לחנות במקום לתאר במילים.
לפרק בשני מפתחות, לא באחד
מפתח אחד מחזיק את החלק הקבוע ומפתח שני מסובב את האום. סיבוב בלי החזקה נגדית מעביר את הכוח פנימה, אל ברז הפינה ואל הצינור שבקיר. אום שלא זז אחרי לחץ מדוד הוא סימן עצירה, לא הזמנה למוט הארכה.
לפרק את הסיפון מעל הדלי
בסיפון תמיד עומדים מים, וברוב הסיפונים הביתיים מדובר בעומק של כ-5 ס״מ בקשת, בדיוק מה שחוסם את הגזים מקו הדלוחין. מפרקים ביד כשאפשר, ואם צריך כלי, אז בעדינות: אגוזי פלסטיק נסדקים בקלות, והסדק לא תמיד נראה.
לנקות את מושבי האטמים
הרכיב שדולף אינו תמיד האטם. מנגבים כל משטח שאטם יושב עליו ומעבירים עליו אצבע: אבנית, חול או חריץ טבעתי יגרמו לאטם החדש לדלוף כמו הישן, וזה ייראה כאילו ההחלפה נכשלה. אטם חרוטי בסיפון מורכב עם החוד לכיוון החיבור.
להרכיב יבש, ורק אז להדק
מחברים הכול ביד בלבד ומוודאים שכל חיבור יושב ישר ושהצינורות נופלים בקשת חופשית. הברגה שנכנסת בזווית חורצת את התבריג בסיבוב הראשון, ואת הנזק הזה כבר לא מתקנים באטם.
הידוק: ביד עד עצירה, ואז מעט
בחיבור שאוטם באטם גומי שטוח, מהדקים ביד עד שנעצר, ואז כרבע עד חצי סיבוב במפתח. הידוק נוסף מועך את האטם ויוצר את הדליפה שהתכוונתם למנוע. כשליצרן יש נתון הידוק לדגם, הוא גובר.
לפתוח לאט ולבדוק פעמיים
פותחים את ברזי הפינה לאט ולא בסיבוב אחד. ממלאים את הכיור ומשחררים אותו כדי לבדוק את הסיפון בזרימה מלאה ולא בטפטוף, ומריצים גם מים חמים. חלק מהדליפות מופיעות רק כשהחומר מתפשט.
מה מחליפים תמיד ביחד
צינורות גמישים מתחלפים בזוג, גם אם רק אחד נראה עייף. אטמים חדשים בכל חיבור. אם הסיפון פלסטיק ובן עשר שנים, זה הזמן להחליף גם אותו, כי אחרי הפירוק הוא כבר לא אוטם כמו קודם.
לצינור גמיש אין תאריך תפוגה, ולכן אני הולך לפי מצב ולא לפי לוח שנה. ארבעה סימנים מוציאים אותו מהמשחק: חוט שנפרם מהצמה, בליטה מקומית, כתמי חלודה, ושכבה לבנבנה של מלח מיובש סביב האום, עדות לזליפה שכבר קרתה והתאדתה. הנחיית החלפה תקופתית של היצרן גוברת על בדיקה חזותית.
טפטוף: הכול תלוי במקום שממנו יוצאים המים
אותה שלולית קטנה יכולה להגיע מכמה מקומות, ולכל אחד טיפול אחר. לכן הבדיקה הראשונה היא לנגב הכול עד יובש ולפרוס נייר ללילה: מים שכבר זרמו נודדים על גוף הברז ועל הצינור ומטעים לגבי המקור, ולחות שמופיעה בלי טפטוף היא לעיתים עיבוי על צינור קר בקיץ ולא נזילה.
| מאיפה יוצאים המים | מה זה בדרך כלל | מה עושים |
|---|---|---|
| מהפייה, בברז עם ידית אחת | פנימייה (קרטרידג׳) שחוקה, או משקעים על מושב האטימה | מחליפים פנימייה תואמת לדגם. זה אינו חלק גנרי, ולכן מצלמים את הסימון על גוף הברז |
| מהפייה, בברז עם שתי ידיות | אטם גומי בתחתית הראש, או מושב מחוספס | מחליפים אטם ומחליקים את המושב. אטם חדש על מושב פגום יטפטף שוב |
| מבסיס הברז על משטח הכיור | אטם ההתקנה, או אום ההידוק שמתחת למשטח שהשתחרר | מהדקים את אום ההידוק מלמטה. אם זה חוזר, מפרקים, מנקים ומחליפים אטם |
| מהאום שבקצה הצינור הגמיש | אטם שטוח שהתעייף, הידוק יתר שמעך אותו, או הברגה שנכנסה בזווית | מפרקים, בודקים את התבריג בעין, אטם חדש והידוק מדוד |
| מגוף ברז הפינה, בעיקר כשמסובבים אותו | אטימת הציר של הברז נפגעה | לא מפעילים כוח נוסף. זו החלפת ברז פינה, ובקו שאין לו ניתוק נפרד, עבודה של אינסטלטור |
| מחיבורי הסיפון או מהמסננת בקערה | אטם שהתהפך, אגוז שלא יושב ישר, או שאריות שמונעות מהאטם לשבת | מפרקים, מנקים את מושבי האטמים, מרכיבים יבש ומהדקים ביד |
| רטיבות בקיר, בארון הסמוך או בחדר שמעברו השני | כבר לא מתחת לכיור | סוגרים את ברז המים הראשי ומזמינים אינסטלטור לפני שמחפשים לבד |
זרם חלש: ברז אחד או כל הבית
זו שאלת ההפרדה שחוסכת את רוב החיפוש: פותחים עוד שתי נקודות מים בבית ומשווים.
- חלש רק בברז אחד: כמעט תמיד מסנן הפייה שנסתם באבנית. מפרקים, משרים בחומץ, שוטפים ומרכיבים בסדר שבו יצא, ולכן מצלמים אותו מפורק
- חלש בברז אחד גם אחרי ניקוי הפייה: ברז פינה שלא נפתח עד הסוף, צינור גמיש מקופל, או פנימייה שנסתמה
- חלש בכל הבית: זה כבר לא הברז אלא מסנן בכניסה לדירה, ווסת לחץ או ירידת לחץ בקו, ושלושתם נבדקים על ידי אינסטלטור
- חלש רק במים החמים: הכיוון הוא הדוד וקו החם, לא הברז שבו זה מורגש
וכשהתסמין מסרב להתמקם, פעם כאן פעם שם, או רק בשעה מסוימת, הבעיה אינה ברכיב אלא בסדר החיפוש. את שיטת הצמצום שאני עובד לפיה, שבה משנים משתנה אחד בכל פעם ומחכים, ריכזתי בכתבה על איך מצמצמים חשודים לפני שפותחים קיר.
ריח מהכיור אחרי כמה ימים בלי שימוש
זה כמעט תמיד לא סתימה אלא ההפך ממנה. הסיפון עובד בזכות המים שעומדים בקשת שלו, וכשלא זורמים בו מים כמה ימים הם מתאדים והחסם נעלם. שופכים מים בכל נקודת ניקוז שאינה בשימוש, כמה כוסות בכיור, ליטר או שניים במחסום רצפה. אם הריח חוזר גם כשהסיפונים מלאים, מדובר באטם, בחיבור או באוורור הצנרת, ושם מזמינים אינסטלטור.
אותו סדר פעולות, בשאר נקודות המים בבית
מה שנכון מתחת לכיור נכון גם מאחורי לחצן הניאגרה: סוגרים, משחררים לחץ, מצלמים לפני שמפרקים, ומחליפים אטמים ולא רק רכיבים. ברוב מכלי ההדחה הסמויים ברז הניתוק והרכיבים שמתקלקלים יושבים מאחורי הפלטה, ולכן אפשר להחליף מצוף או אטם בלי לגעת בקרמיקה, ולא שוברים אריח לפני שהסתכלו פנימה.
בארון המטבח יש שכבה נוספת: חיבור מכשיר. מדיח ומטהר מים דורשים ברז ניתוק ייעודי ונגיש, ניקוז בגובה ובשיפוע הנכונים ונקודת חשמל בטוחה, ואם אחד מהשלושה חסר, ההתקנה נדחית. ריכזתי מה צריך להיות מוכן בארון לפני שהמכשיר מגיע בנפרד. והכלל שמחזיק את שניהם: אביזר שדורש טיפול לא נסגר מאחורי בנייה קבועה, ולכן משאירים לו גישה כבר בשלב הגמר.
אום שלא זז, ברז פינה שממשיך להזליף או ארון שנרטב ואתם לא מוצאים מאיפה? התקשרו ל-053-582-8855, א׳–ה׳ בין 08:00 ל-18:00. הגעה באותו יום בכפוף לזמינות, ותמונה של הארון מקצרת את השיחה.
איפה עוצרים וקוראים לבעל מקצוע
ברז פינה שלא נסגר, אום שלא זז, חלודה על הצנרת עצמה או מים שממשיכים לזרום אחרי סגירה. אלה הסימנים שבהם המשך בכוח הופך החלפת ברז להחלפת צנרת.
ואלה הנקודות הנוספות שבהן אני עוצר, גם כשהעבודה נראית כמעט גמורה:
- חיבור שמסתובב יחד עם האום ומושך את הצינור שבקיר. ברגע שהתנועה עברה לקיר, לא ממשיכים
- תבריג שנחרץ או אום שנסדק: אטם חדש לא יאטום על תבריג פגום, וכל הידוק נוסף מגדיל את הנזק
- רטיבות בקיר, מתחת לארון הסמוך או בחדר שמעברו השני. זו כבר צנרת ולא נקודת חיבור
- מד המים ממשיך לזוז כשכל הברזים בדירה סגורים: יש נזילה בקו שבלחץ, וזו עצירה מיידית
- מים שהגיעו לשקע, למאריך או לחיבור חשמלי בארון, וכל עבודה על דוד: לא נוגעים ולא מנגבים סביב מתח, מנתקים את המעגל בלוח החשמל וקוראים לחשמלאי מוסמך
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
צריך לסגור את המים לכל הדירה כדי להחליף ברז?
לא, כשיש ברזי פינה תקינים מתחת לכיור. סוגרים את שניהם, פותחים את הברז על חם ועל קר עד שהזרם נפסק לגמרי, ורק אז מפרקים. זו כל מטרתם של ברזי הפינה: לאפשר עבודה בנקודה אחת בלי להשבית את הבית.
סוגרים את ברז המים הראשי של הדירה בשני מקרים: כשברז הפינה אינו נסגר עד הסוף, וכשמחליפים את ברז הפינה עצמו. שימו לב שברז המים הראשי אינו המפסק הראשי בלוח החשמל. אלה שני מקומות נפרדים לגמרי.
ברז הפינה לא נסגר עד הסוף. מה עושים?
מפסיקים להסתמך עליו. ברז ניתוק שסגור ובכל זאת מעביר טיפות כבר לא אוטם, ואין דרך לתקן את זה בהידוק. סוגרים את ברז המים הראשי של הדירה, ומחליפים את ברז הפינה כחלק מהעבודה.
שני דברים שלא עושים. הראשון, לא מפעילים עליו כוח כדי לסחוט עוד קצת סגירה: ברז ניתוק שנשבר בזמן שהקו בלחץ הוא הצפה, לא תקלה. השני, לא מנסים להחליף ברז תוך כדי טפטוף מתמשך, כי אטם חדש שמורכב על משטח רטוב לא נבדק כמו שצריך.
צריך להחליף את שני הצינורות הגמישים גם אם רק אחד דולף?
כן, ובלי היסוס. שני הצינורות הותקנו באותו יום, עברו את אותו לחץ ואת אותם מחזורי חום, והם באותו מצב גם כשרק אחד מהם כבר מראה זאת. העלות של השני נמוכה בהרבה מהעלות של לפרק את הארון פעם נוספת.
אותו היגיון חל על האטמים: אטם ישן שהוחזר למקומו אחרי פירוק כבר לא אוטם באותה צורה, כי הוא התיישב בדיוק לפי המשטח והלחץ הקודמים.
איך יודעים שצינור גמיש עייף, לפני שהוא נשבר?
לפי מה שרואים ולא לפי לוח שנה. ארבעה סימנים מספיקים לי כדי להחליף: חוט שנפרם מהצמה החיצונית, בליטה מקומית לאורך הצינור, חלודה על הצמה, ושכבה לבנבנה של מלח מיובש סביב האום, שהיא עדות לזליפה איטית שכבר קרתה והתאדתה.
מעבר לזה, אם יצרן הצינור מציין הנחיית החלפה תקופתית, ההנחיה שלו גוברת על כל בדיקה חזותית. בדיקה של חצי דקה בכל פעם שאתם ממילא בארון מכסה את רוב המקרים.
טפטוף מהפייה, להחליף ברז שלם או רק את הפנימייה?
בברז עם ידית אחת, טפטוף מהפייה הוא כמעט תמיד הפנימייה, והחלפתה זולה בהרבה מברז חדש. התנאי הוא שהפנימייה תהיה תואמת לדגם: זה אינו חלק גנרי, ולכן מצלמים את הסימון שעל גוף הברז לפני שקונים.
מחליפים ברז שלם כשגוף הברז עצמו סדוק, כשהתבריג במקום החיבור נפגע, כשהציפוי מתקלף ומשחרר חלקיקים לתוך המים, או כשמדובר בדגם שאין לו יותר חלפים. בברז עם שתי ידיות התיקון שונה: שם מחליפים אטם גומי, ובאותה הזדמנות מחליקים את המושב שעליו הוא יושב.
הזרם בברז נחלש. זה לחץ המים בבניין?
בודקים את זה ב-20 שניות: פותחים עוד שתי נקודות מים בבית. אם רק ברז אחד חלש, הבעיה בו, וכמעט תמיד במסנן הפייה שנסתם באבנית. מפרקים, משרים בחומץ, שוטפים ומרכיבים בסדר שבו יצא, ולכן מצלמים אותו מפורק.
אם כל הבית חלש, זה כבר לא הברז אלא מסנן בכניסה לדירה, ווסת לחץ או ירידת לחץ בקו, ואלה נבדקים על ידי אינסטלטור. הפרדה שלישית שכדאי לעשות: חולשה רק במים החמים מפנה לכיוון הדוד וקו החם, ולא לנקודה שבה זה מורגש.
יש ריח מהכיור אחרי כמה ימים בלי שימוש. זו סתימה?
לרוב זה דווקא ההפך: סיפון שהתייבש. המים שעומדים בקשת הסיפון הם החסם היחיד בפני גזים מקו הדלוחין, וכשלא זורמים בו מים כמה ימים הם מתאדים והחסם נעלם. זה הדפוס הקבוע אחרי חופשה ובחדר רחצה שאינו בשימוש.
הבדיקה והתיקון הם אותו דבר: שופכים מים בכל נקודת ניקוז חשודה, כמה כוסות בכיור, ליטר או שניים במחסום רצפה, וממתינים יום. אם הריח חוזר למרות שהסיפונים מלאים, מדובר באטם, בחיבור או באוורור הצנרת, ושם מזמינים אינסטלטור.
אפשר לחבר מדיח לברז הפינה של הכיור?
עדיף לא, וזו אחת הטעויות שחוזרות בהכנות למטבח. מדיח צריך ברז ניתוק ייעודי ונגיש, כדי שאפשר יהיה לסגור אותו בלי לסגור את הכיור ובלי לפרק ארון. מפצל שנתלה על ברז קיים מוסיף חיבור אחד מעבר לנדרש, בדיוק במקום שקשה לראות בו נזילה.
לצד המים יש עוד שני תנאים שנבדקים לפני שהמכשיר מגיע: ניקוז בגובה ובשיפוע שהיצרן דורש, ונקודת חשמל קבועה ולא מאריך שנשאר בארון רטוב. הוראות ההתקנה של הדגם המסוים גוברות על כל כלל כללי.
מתי זה כבר אינסטלטור ולא עבודת הנדימן?
כשהעבודה מפסיקה להיות החלפת רכיב במקום נגיש. חיבור שמסתובב יחד עם הצינור שבקיר, תבריג שנפגע, חלודה על הצנרת עצמה, ברז ניתוק שלא אוטם בקו שאין לו ניתוק אחר, ורטיבות שמופיעה בקיר או בחדר שמעבר לו, כל אלה כבר צנרת, לא אביזר.
שני מקרים נוספים שאינם עניין של גודל אלא של סוג: מד מים שממשיך לזוז כשכל הברזים סגורים, שמעיד על נזילה בקו שבלחץ, וכל מקום שבו מים פגשו חשמל, שקע, מאריך או גוף חימום. במקרה הזה מנתקים את המעגל בלוח וקוראים לחשמלאי מוסמך, לא לאינסטלטור.