סופרקריל, פוליסיד, נירוקריל או סיד: איזה צבע מתאים לאיזה חדר
שתי פחיות שנראות אותו דבר על המדף יכולות להיות שני חומרים שונים לגמרי. אחד סובל ניגוב במטבח, השני יורד מהקיר במגע של מטלית לחה.
טבלת הכרעה מלאה בין משפחות הצבע, על מה כל אחת יושבת, כמה היא סובלת רחיצה, איך היא מתנהגת בלחות ואיפה בבית היא הבחירה הנכונה. ולמה הצבע הזול הוא לא פעם היקר ביותר.
צבע הוא לא מוצר אחד. ההבדל בין המשפחות לא נראה בפחית. הוא נראה על הקיר, בפעם הראשונה שמישהו מנסה לנגב ממנו כתם.
והשאלה במחלקת הצבע היא אף פעם לא איזה צבע הכי טוב. היא שלוש שאלות: על מה הוא הולך לשבת, מה עומד לקרות לקיר הזה ביומיום ובאיזה אור יסתכלו עליו. שלוש התשובות בוחרות את הצבע כמעט לבד.
שלושה דברים שמבדילים בין פחית לפחית
בכל צבע על בסיס מים יושבים אותם מרכיבי יסוד: קושר, פיגמנט, מלית ומים, ולצדם תוספים בכמות קטנה. היחס ביניהם הוא כל ההבדל בין המשפחות.
- הקושר יוצר את הסרט שנשאר אחרי שהמים התאדו. קושר אקרילי נותן סרט גמיש יחסית שסובל שפשוף; קושר על בסיס ויניל, שנפוץ בצבעים הכלכליים, זול יותר ונותן סרט קשיח ופריך שנשחק מוקדם יותר בניגוב ובשפשוף
- הפיגמנט הלבן, טיטניום דיאוקסיד, הוא מה שמסתיר את מה שמתחת. הוא גם הרכיב היקר בפחית, ולכן הראשון שמקוצץ כשמורידים מחיר
- המלית היא אבקה זולה שממלאת נפח. ככל שחלקה גדל, המחיר לליטר יורד, ואיתו הכיסוי והרחיצות
- הברק אינו מוצר נפרד אלא בעיקר תוצאה של היחס בין הקושר, הפיגמנט והמלית. לכן ככל שהברק עולה, כך הצבע סובל יותר ניגוב ופחות סולח לפגמים בקיר
המשפט האחרון מפיל הכי הרבה החלטות. אותו קיר בדיוק ייראה נקי בצבע מט וגלי בצבע עם ברק משיי, בלי ששום דבר בו השתנה. בחירת הברק היא החלטה על רמת הגימור שנדרשת מתחתיו, וכדאי לקבל את שתי ההחלטות יחד.
טבלת ההכרעה בין משפחות הצבע
הטבלה מתארת התנהגות בשטח, לא הבטחות שיווקיות. שמות מסחריים משתנים בין יצרנים ובין סדרות, ולכן היא מסודרת לפי משפחות עם דוגמאות.
| משפחת הצבע | מצע מתאים | רחיצות | לחות ועובש | ברק וכיסוי | מתי זו הבחירה |
|---|---|---|---|---|---|
| צבע פנים כלכלי, סיד סינטטי (פוליסיד) | טיח ותקרות יבשים, מצע סופג ומופרם | נמוכה. ניגוב לח מוריד צבע | לא לחדר רטוב. נכתם ומתקלף בלחות חוזרת | מט עמוק. כיסוי נמוך, ובמעבר גוון לרוב שלוש שכבות | תקרות יבשות, מחסן, חדר טכני, דירה לפני השכרה |
| אקרילי פנים רחיץ (סופרקריל, נירוקריל) | שפכטל, גבס, טיח ובטון, עם היסוד המתאים | טובה. ניגוב לח חוזר בלי שהצבע יורד | סובל לחות אוויר רגילה, לא התזה ישירה | מט עד מט משיי. כיסוי טוב, לרוב שתי שכבות | ברירת המחדל למגורים: שינה, סלון, פינת אוכל |
| אקרילי סופר-רחיץ, עמיד שפשוף | אותו מצע, ובעדיפות לגימור חלק יותר | גבוהה. סובל שפשוף ולא רק ניגוב | טוב בחלל מאוורר, אך לא תחליף לצבע חדר רטוב | מט משיי עד משי. כיסוי טוב, ומדגיש פגמי קיר | מטבח, מסדרון, חדר ילדים, כל קיר שנוגעים בו |
| צבע לחדרים רטובים, מעכב עובש | טיח וגבס עמידי מים, אחרי שהרטיבות טופלה | גבוהה | המשפחה שנבנתה לעיבוי חוזר ולאדים | לרוב מט משיי. כיסוי טוב | תקרת חדר רחצה, קירות מעל החיפוי, שירותים בלי חלון |
| צבע חוץ אקרילי | טיח חוץ, בטון וצבע חוץ קיים שאחוז היטב | נמדד בעמידות מזג אוויר | בנוי לגשם, לשמש ולהפרשי טמפרטורה יומיים | מט עד סאטן. כיסוי טוב, לרוב שתי שכבות | חזיתות, מרפסות פתוחות, גדרות מטויחות |
| סינטטי (אלקיד) לעץ ולמתכת | מתכת נקייה מחלודה עם יסוד מגן חלודה, עץ משויף ומופרם | גבוהה מאוד | אוטם היטב, אך הלבן נוטה להצהיב במקום חשוך | משי עד מבריק. כיסוי מצוין | דלתות פלדה, מעקות, רדיאטורים, נגרות |
| סיד מסורתי, על בסיס סיד כבוי | טיח מינרלי נושם במבנים ישנים | אין. נמרח ביד ומשאיר אבקה | נושם ומאפשר לקיר להתייבש, אך אינו עמיד למים | מט מוחלט. כיסוי גבוה בלבן, נמוך מאוד בגוון | מבנים ישנים ומרתפים, כשרוצים שהקיר ינשום |
מה כן אומרים המספרים שעל הפחית
רוב מה שכתוב על חזית הפחית הוא שיווק. ארבעה נתונים בדף הנתונים הטכני של המוצר הם שקובעים בפועל, ולרוב הם אינם מופיעים על התווית הקדמית.
- עמידות לשפשוף רטוב מדורגת בתקן האירופי לצבעי פנים (EN 13300) בחמש דרגות, כשדרגה 1 היא העמידה ביותר ודרגה 5 החלשה, והיא נמדדת במספר מחזורי שפשוף קבוע במעבדה. צבע שנמכר כ״רחיץ״ יכול לשבת בדרגה 2 או 3, וההפרש מורגש בדיוק במסדרון ובמטבח
- כוח הכיסוי מדורג באותו תקן בארבע דרגות, ותמיד יחד עם שיעור הפריסה שבו נמדד. דירוג כיסוי בלי מ״ר לליטר לצדו הוא מספר חסר משמעות
- כושר הכיסוי שעל הפחית, לרוב בסביבות 8 עד 12 מ״ר לליטר לשכבה, נמדד על מצע חלק, אטום ומופרם. על שפכטל טרי שלא הופרם או על מרקם גס הוא יורד, ולעיתים בשליש ויותר
- תנאי היישום: טמפרטורה מינימלית, לחות מרבית וזמן ההמתנה בין שכבות. הם החלק שהכי מדלגים עליו, והם שקובעים אם השכבה השנייה תעלה אחידה
המספר שהכי כדאי לחשב מראש הוא כמה ליטרים באמת צריך, כי הוא מונע קנייה שנייה ושני גוונים קרובים אבל לא זהים. את החישוב פירטתי בכתבה על כמה צבע צריך.
המצע קובע יותר מהמותג
אפשר לקנות את הצבע הנכון ולראות אותו מתקלף, רק משום שמה שמתחתיו לא היה מוכן. שלוש בדיקות קצרות על הקיר עצמו עונות על השאלה הזאת טוב יותר מכל השוואת מותגים.
מבחן האצבע, האם הקיר מתגיר
מעבירים אצבע יבשה על הקיר בלחיצה קלה. אבקה לבנה שנשארת על האצבע היא שכבה מתגירה, לרוב סיד או צבע כלכלי ישן. צבע חדש שנמרח מעליה נאחז באבקה ולא בקיר, ויורד יחד איתה.
מבחן המים, האם המצע סופג
מתיזים מעט מים על כמה נקודות. כתם שנעלם תוך שניות אומר מצע סופג: שפכטל טרי, גבס חדש או טיח ישן, שישאב את השכבה הראשונה ויחזיר כתמי מט. מים שעומדים כטיפות אומרים מצע אטום או שמנוני, שלא ייאחז בלי מקשר.
מבחן נייר הדבק, האם הצבע הקיים אחוז
מדביקים פיסת נייר דבק חזק, מחליקים היטב ומושכים בחדות. פתיתי צבע שיורדים איתו אומרים שהשכבה הקיימת אינה אחוזה, וכל מה שייצבע מעליה יורד איתה בשלב כלשהו.
התוצאה של הבדיקות היא בעיקר יסוד אחר. מצע סופג מקבל יסוד חודר שמשווה את הספיגה; מצע חלק ולא סופג, כמו בטון יצוק, אריחים, צבע שמן ישן או לכה, מקבל יסוד מקשר מסוג בונדרול. שכבה מתקלפת אינה נפתרת בשום יסוד לפני שגורדים אותה עד לחומר אחוז, וזה כל הסיפור של צבע שמתקלף.
חדר אחרי חדר: מה נכון לכל חלל
ההחלטה היא לכל חלל בנפרד, ולפעמים לכל משטח בנפרד באותו חדר. בדירה טיפוסית יוצאים מחנות הצבע עם שלושה מוצרים שונים לפחות, וזה נורמלי.
| החלל | מה אני בוחר | מה לא לעשות שם |
|---|---|---|
| חדר שינה | אקרילי פנים רחיץ בגימור מט. מעט מגע ואור מפוזר | לא להעלות לברק בלי צורך. הוא רק יחשוף גלים |
| סלון ופינת אוכל | אקרילי רחיץ מט; בקיר עם תאורה צדית צמודה, מעט ברק ורמת גימור גבוהה מתחתיו | לא גוון כהה רווי בלי לבדוק שהקיר מוכן לזה |
| מסדרון וכניסה | סופר-רחיץ במט משיי. שם נוגעים בקיר בכתפיים, בידיים ובעגלות | לא צבע כלכלי. שם הוא נמחק ראשון |
| חדר ילדים | סופר-רחיץ שסובל ניקוי חוזר; בחלק הנמוך אפשר מעט יותר ברק | לא צבע שאי אפשר לנגב. הניקיון יוריד אותו עם הכתם |
| מטבח | סופר-רחיץ או צבע עמיד ללחות בגימור משיי, בגלל אדים ושומן | לא לצבוע במקום חיפוי מאחורי הכיריים ובגב השיש |
| חדר רחצה | צבע לחדרים רטובים מעכב עובש, ובעיקר בתקרה מעל המקלחת | לא לצבוע מעל כתם רטיבות פעיל |
| שירותים בלי חלון | צבע עמיד ללחות, ואני מוודא שהמאוורר באמת עובד | לא לצבוע מעל תריס האוורור ולא לאטום אותו |
| ממ״ד | יסוד מקשר ואז אקרילי רחיץ; בפינות שמזיעות, עמיד ללחות | לא לצבוע אטמי דלת, מנגנון נעילה ופתחי אוורור |
| מרפסת שירות | עמיד ללחות, ובמרפסת פתוחה חלקית, צבע חוץ | לא צבע פנים כלכלי. הוא הראשון שיכתים |
| תקרות פנים יבשות | מט לבן, ואפשר גם מהמשפחה הכלכלית בתקרה יבשה ותקינה | לא ברק, בשום צורה. הוא יבליט כל סימן רולר |
חדר רטוב: הצבע הוא השלב האחרון, לא הראשון
צבע מעכב עובש עושה דבר אחד: מקשה על נבגים להתפתח על פני הסרט. הוא לא מייבש קיר, לא עוצר נזילה ולא מחליף אוורור. אם העובש חוזר לאותה פינה אחרי שנצבעה, המקור אינו הצבע אלא מים או אוויר, וההבחנה בין השניים היא כל הכתבה על טיפול ברטיבות בקיר.
הסדר קבוע: מאתרים ועוצרים את מקור המים, מייבשים לאורך זמן ולא לאורך יום, מתקנים את הטיח, מפרימים ביסוד חוסם כתמים ורק אז צובעים. תקרת חדר רחצה היא המשטח שהכי כדאי לא לחסוך בו. היא מקבלת את כל האדים שעולים.
ממ״ד: קיר חלק שלא סולח על דילוג
קירות הממ״ד ותקרתו הם בטון מזוין שנוצק בתבניות, משטח צפוף, חלק וכמעט לא סופג, לעיתים עם שאריות שמן תבניות. צבע שנמרח עליו ישירות נאחז חלקית ואחר כך יורד ברצועות, ולכן קודם ניקוי ויסוד מקשר. בנוסף, הממ״ד קר יותר משאר הדירה בחורף, והעיבוי שנוצר על הקיר הקר הוא שמזין את העובש בפינות. עוד שכבת צבע לא פותרת את זה; אוורור וחימום כן.
למה הצבע הזול יוצא יקר
כי המחיר לליטר אינו המחיר של העבודה. פחית זולה חוסכת בפיגמנט הלבן ובקושר ומחליפה אותם במלית, וזה מפיל בדיוק את שני הנתונים שקובעים כמה עבודה תידרש.
- כיסוי נמוך לליטר אומר יותר חומר לאותו שטח, ולכן חלק מהחיסכון נמחק כבר בקנייה השנייה
- הסתרה חלשה במעבר גוון אומרת מעיל שלישי. זו לא עוד פחית. זה מעבר עבודה מלא על כל השטח, ועוד מחזור ייבוש בלוח הזמנים
- סרט חלש נשחק בניגוב, ולכן כל ניקיון משאיר אזור מבריק וכהה יותר מהסביבה. אחרי כמה פעמים זה כבר לא כתם, זה קיר
- השכבה מתגירה עם הזמן, ולכן העבודה הבאה על אותו קיר תתחיל בגירוד וביסוד מייצב. החיסכון מתגלגל קדימה
לזה יש גם צד שנוגע להצעה שקיבלתם: הצעה שכתוב בה ״שתי שכבות״ עם צבע שכוח הכיסוי שלו נמוך תסתיים בקיר לא אחיד, כי השכבה השלישית שהיה צריך לא תומחרה. שווה לשאול איזה מוצר ואיזו סדרה, ולא רק כמה שכבות. את כל המרכיבים פירקתי בכתבה על מחיר צביעת דירה.
לא בטוחים איזה צבע מתאים לקיר שלכם, או מה בכלל יש עליו היום? שלחו לי תמונה של הקיר בוואטסאפ ל-053-582-8855, או התקשרו בימים א׳–ה׳ בין 08:00 ל-18:00. המחיר נסגר מראש, עם חשבונית מס.
זמני ייבוש: המספר שאי אפשר לקצר
כל זמן ייבוש שעל הפחית נמדד בתנאי מעבדה, לרוב בסביבות 23 מעלות ובכ-50 אחוז לחות יחסית. שני המשתנים ששולטים בו הם טמפרטורה ולחות, ואוורור מזיז את שניהם. הזמנים שלהלן הם סדר גודל בלבד, ודף הנתונים הטכני של המוצר הספציפי גובר עליהם.
- אקרילי פנים יבש למגע לרוב תוך כחצי שעה עד שעה בחדר מאוורר בטמפרטורת חדר; בחדר סגור, בחורף או בלחות גבוהה זה מתארך משמעותית
- שכבה שנייה נמרחת לרוב אחרי שעתיים עד ארבע שעות באותם תנאים. מריחה מוקדמת מדי מרימה את השכבה הראשונה ומייצרת פסים
- עמידות הרחיצה המלאה אינה מושגת ביום הצביעה: הסרט ממשיך להתקשות אחרי שהוא יבש למגע, ולכן שפשוף קיר טרי עלול להשאיר סימן גם בצבע סופר-רחיץ
- צבע סינטטי לעץ ולמתכת עובד בקצב אחר: באותם תנאי חדר הוא יבש למגע לרוב תוך שעות בודדות, ושכבה שנייה נמרחת רק למחרת, ותמיד לפי דף הנתונים של המוצר. צביעת חוץ לא נעשית על קיר שהשמש מלהיטה, ולא כשצפוי גשם בשעות שאחרי
איפה אני עוצר וקורא לבעל מקצוע
רוב עבודת הצבע היא עבודה בטוחה. חלק ממנה כבר לא, ובכל המקרים האלה הכלל זהה: עוצרים לפני שממשיכים, לא אחרי.
- מסגרות של שקעים ומתגים מוסרות רק אחרי שהמעגל נותק בלוח. אם מתגלים מאחוריהן חוטים חשופים, חיבור מפויח או קופסה שבורה, עוצרים, לא צובעים מעל, ומזמינים חשמלאי מוסמך. גם פירוק גוף תאורה שקוע הוא עבודת חשמל, ולא צובעים מעל גלאי עשן ומתזי כיבוי
- כתם רטיבות שחוזר אחרי שנצבע הוא סימן למים פעילים. אם המקור הוא צנרת, סוגרים את ברז המים המקומי, ובהיעדרו את ברז המים הראשי של הדירה, ומזמינים אינסטלטור. אלה שני דברים נפרדים: המפסק בלוח החשמל אינו סוגר מים, וברז המים אינו מנתק חשמל
- אם בזמן גירוד נחשף כבל חשמל בקיר או צינור, עוצרים מיד, לא נוגעים בכבל החשוף, ולא ״מזיזים כמה סנטימטרים הצידה״, כי שרוול חשמל וצינור ממשיכים לאורך הקיר ולא נגמרים בנקודת הפגיעה. מנתקים את המעגל בלוח החשמל, ובפגיעה בצינור סוגרים את ברז המים, ומזמינים חשמלאי מוסמך או אינסטלטור לפני שממשיכים בעבודה
- עבודה בגובה בחדר מדרגות או בחלל כפול אינה נעשית מסולם שעומד על מדרגות ולא מקרשים מאולתרים. שם נדרשת במה יציבה או פיגום תקני
- סמרטוטים ומברשות ספוגים בצבע סינטטי ובמדלל אינם נזרקים מקומטים לפח סגור. פורשים אותם לייבוש באוויר פתוח, וכל עבודה עם מדלל נעשית באוורור ורחוק מאש
ואם אתם מגיעים לצבע אחרי שפכטל, תיקונים או קיר חדש, סדר הפעולות שלפני פתיחת הדלי חשוב לא פחות מהבחירה בפחית. את הכול ריכזתי בכתבה על צביעת דירה.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
מה ההבדל בין סיד לסופרקריל?
סופרקריל הוא צבע פנים אקרילי רחיץ: הקושר האקרילי יוצר סרט גמיש שסובל ניגוב לח חוזר. מה שנמכר היום כסיד הוא ברוב המקרים צבע פנים כלכלי על בסיס מים, עם קושר חלש יותר ופחות פיגמנט לבן, ולכן הוא זול לליטר, מכסה פחות טוב ולא סובל ניגוב.
יש גם סיד מסורתי אמיתי, על בסיס סיד כבוי, והוא חומר אחר לגמרי: מינרלי ונושם, מתאים לטיח ישן, אבל נמרח ביד ומשאיר אבקה. שווה לוודא על מה מדברים לפני שסוגרים עבודה, כי אותה מילה מתארת שני מוצרים הפוכים.
אפשר לצבוע חדר רחצה בצבע פנים רגיל?
אפשר, אבל בחלל עם עיבוי חוזר זה בדרך כלל מסתיים בכתמים ובעובש בפינות ובתקרה. צבע לחדרים רטובים בנוי בדיוק לתנאים האלה, וההפרש במחיר על חדר אחד קטן ביחס לצביעה חוזרת.
והערה חשובה: שום צבע מעכב עובש לא מטפל בסיבה. אם יש נזילה, קיר רטוב או אוורור שלא עובד, מטפלים בזה קודם, מייבשים ורק אחר כך צובעים.
איזה צבע מתאים לתקרה?
מט לבן, כמעט תמיד. תקרה מקבלת אור שחולף עליה בזווית שטוחה, מחלון, ממנורת קיר או מספוטים, וכל ברק שם מדגיש סימני רולר, תפרים ותיקונים. ככל שהגימור מט יותר, כך התקרה סלחנית יותר.
בתקרה יבשה ותקינה בחדר שינה או בסלון, צבע מהמשפחה הכלכלית הוא בחירה סבירה, כי כמעט אף אחד לא נוגע בתקרה. היוצא מן הכלל הוא תקרת חדר הרחצה והמטבח, ושם הולכים על צבע עמיד ללחות.
למה הצבע הזול יצא לי יקר יותר?
כי המחיר לליטר לא מודד את מה שקובע את העלות. צבע כלכלי חוסך בפיגמנט הלבן ובקושר, ולכן הוא מכסה פחות לליטר ומסתיר פחות טוב. במעבר גוון זה מתורגם לא פעם למעיל שלישי, וזה מעבר עבודה מלא על כל השטח ועוד מחזור ייבוש.
יש גם עלות מאוחרת: הסרט החלש נשחק בניגוב ומתגיר עם הזמן, ולכן הצביעה הבאה על אותו קיר תתחיל בגירוד וביסוד מייצב, ולא בצבע.
צריך פריימר, או שאפשר פשוט לצבוע?
תלוי במצע, ויש בדיקה קצרה שעונה על זה: מתיזים מעט מים על הקיר. אם הם נעלמים מיד, המצע סופג וצריך יסוד חודר שישווה את הספיגה, אחרת השכבה הראשונה תיבלע ותשאיר כתמי מט. אם המים עומדים כטיפות, המצע אטום או שמנוני וצריך יסוד מקשר.
המקרים שבהם לא מוותרים על יסוד: שפכטל טרי, גבס חדש, בטון יצוק, מעבר מגוון כהה לבהיר, קיר שהיה מוכתם וכל שכבה קיימת של צבע שמן או לכה.
אפשר לצבוע צבע אקרילי על צבע שמן ישן?
לא ישירות. צבע שמן או לכה יוצרים משטח חלק ולא סופג, ואקרילי שנמרח עליו נאחז בקושי. הוא ייראה בסדר בהתחלה ויתקלף ברצועות במגע או בניקוי.
הדרך הנכונה היא מחספוס קל בשיוף, ניקוי שומנים מלא, ואז יסוד מקשר למצע חלק. אחריו אקרילי עולה יפה. מבחן נייר הדבק הוא הדרך לוודא שהשכבה הישנה עצמה בכלל אחוזה לפני שמשקיעים בכל זה.
מתי צריך שלוש שכבות ולא שתיים?
בארבעה מצבים עיקריים: מעבר מגוון כהה לבהיר; גוון רווי כמו אדום, כתום, צהוב או כחול עז, שמעורבב על בסיס דל בלבן ולכן מסתיר מעט; קיר עם שפכטל טרי או תיקונים שלא הופרמו וסופג לא אחיד; וצבע כלכלי עם כוח כיסוי נמוך.
במעבר גוון ובגוון רווי אפשר לרוב לחסוך את השכבה השלישית ביסוד מגוון קרוב לצבע הסופי, מעבר אחד זול במקום מעבר אחד יקר. בקיר עם שפכטל טרי או תיקונים, מה שפותר את הספיגה הלא אחידה הוא היסוד עצמו, מגוון או לא.
מה מותר ומה אסור לצבוע בממ״ד?
את הקירות והתקרה מותר, ואפילו כדאי, אבל לא ישירות. הבטון היצוק שם חלק ולא סופג, ולכן קודם ניקוי ואז יסוד מקשר, ורק עליו צבע אקרילי רחיץ. בפינות שנוטות להזיע בחורף עדיף צבע עמיד ללחות.
מה שלא צובעים: אטמי הגומי של דלת ההדף, מנגנון הנעילה והצירים ופתחי האוורור והסינון. אלה מרכיבים שצריכים להישאר גמישים ופתוחים. ולעניין תלייה, לפי הנחיות פיקוד העורף אין לקדוח בקירות הממ״ד ובדלת.
כמה זמן מחכים בין שתי שכבות צבע?
באקרילי פנים, בחדר מאוורר ובטמפרטורת חדר, לרוב שעתיים עד ארבע שעות, ותמיד לפי מה שכתוב על הפחית, שגובר על כל כלל אצבע. בחדר סגור, בחורף או בלחות גבוהה ההמתנה מתארכת, לפעמים במידה ניכרת.
הסימן שממהרים הוא שהרולר מתחיל למשוך את השכבה שמתחת ולהשאיר פסים או אזורים מבריקים. אם זה קורה, עוצרים ומחכים. תיקון של שכבה שנמשכה עולה יותר מהמתנה של שעתיים.