הדבקת טפט: מה חייבים לעשות לפני ההדבקה ולמה פינות מתחילות להיפתח
טפט מצליח או נכשל לפני שהגליל הראשון עולה על הקיר. הכנת השטח, החיתוך והחיבורים הם כל הסיפור.
כאן הנושא כולו במפה אחת: מה ההבדל בין משפחות הטפט ולמה הוא קובע איפה מורחים את הדבק, כמה גלילים באמת צריך לפי חזרת הדוגמה, סדר ההדבקה מקו האנך ועד התפר האחרון, ומה עושים עם קיר שלא מתאים ליריעה דקה בכלל.
טפט הוא הדרך המהירה לשנות חדר, ובדיוק בגלל זה כל פגם קטן בולט. בועה, פס פתוח בחיבור או פינה שמתרוממת אחרי שבועיים, כולם מגיעים מאותו מקום: הקיר לא היה מוכן.
המילה ״טפט״ מכסה כמה משפחות חומר שנראות דומה בקטלוג ומתנהגות אחרת לגמרי על הקיר. מה שמבדיל ביניהן אינו הדוגמה אלא הגב, והוא זה שקובע אם הדבק נמרח על היריעה או על הקיר, אם היריעה משנה מידה כשהיא נרטבת, ומה יקרה ביום שירצו להוריד אותה.
משפחות הטפט: הגב קובע את שיטת העבודה
לפני שבוחרים דוגמה כדאי לדעת מה קונים, כי כל משפחה מכתיבה סדר עבודה אחר. הטבלה מסודרת לפי מה שמשנה בשטח ולא לפי המחיר.
| סוג הטפט | איך מזהים | איפה מורחים את הדבק | מה קורה כשהוא נרטב | הכשל האופייני |
|---|---|---|---|---|
| טפט נייר קלאסי | גב נייר, היריעה דקה ונקרעת בקלות כשהיא רטובה | על היריעה, עם זמן ספיגה לפי היצרן | מתרחב ברוחב ומתכווץ חזרה בייבוש | תפרים שנפתחים, כי זמן הספיגה לא היה זהה בין הרצועות |
| ויניל על גב נייר | פני שטח פלסטיים שאפשר לנגב, גב נייר | על היריעה | הגב מתרחב, שכבת הוויניל שמעליו לא | תפר מבריק מלחץ יתר בגלגלת, ולחות שנכלאת מתחת ליריעה שאינה מעבירה אדים |
| נון-וובן (פליזלין) | גב לבן דמוי לבד שלא נקרע כשמושכים אותו | על הקיר בלבד, והיריעה עולה יבשה | כמעט לא משנה מידה | מריחת דבק על היריעה במקום על הקיר, ההוראה כאן הפוכה מהרגל |
| טקסטיל וסיבים טבעיים | חוטים או סיבים גלויים על פני השטח | על הקיר, ולא נוגעים בפני השטח | סופג כל נוזל שנוגע בו | כתם דבק על פני השטח, שאינו יורד ואי אפשר לתקן אותו |
| טפט דביק, peel and stick | נייר מגן שמקלפים מהגב | אין דבק נפרד. הוא על הגב | לא משנה מידה, אבל זוכר כל מתיחה | קצוות שמתרוממים, במיוחד על משטח סגור ולא סופג |
מה כתוב על התווית, ולמה זה שווה יותר מהקטלוג
- שיטת ההדבקה: סמל שאומר אם הדבק נמרח על היריעה או על הקיר. זה הפרט היחיד שאי אפשר לנחש ממראה הגליל
- סוג ההתאמה: חופשית, ישרה או מוסטת בחצי חזרה, ולצידה מידת החזרה בסנטימטרים. שני הנתונים האלה קובעים כמה גלילים יידרשו
- כיוון היריעה: סמל של שני חצים הפוכים אומר שכל רצועה שנייה נתלית הפוך, וזה נפוץ בטפטים בלי דוגמה כיוונית
- עמידות בניקוי: ניתן לניגוב, רחיץ, רחיץ מאוד או עמיד לשפשוף. זה ההפרש בין חדר שינה למסדרון
- עמידות אור: דירוג שאומר כמה הגוון יחזיק מול אור ישיר
- הסרה: יריעה שיורדת יבשה בשלמותה, יריעה שרק השכבה העליונה שלה יורדת יבשה, או יריעה שדורשת הרטבה
- מספר אצווה: מספר הייצור, שחייב להיות זהה בכל הגלילים שקונים לאותו חדר
הכנת הקיר
טפט אינו צבע. הוא לא ממלא, לא מגשר ולא מסתיר: יריעה בעובי של עשיריות מילימטר מדגישה כל בליטה שמתחתיה, וכל שכבה שאינה אחוזה לקיר הופכת לשכבה שהטפט תלוי עליה.
- הסרה מלאה של טפט קיים, לא הדבקה מעליו
- סגירת חורים וסדקים ושיוף עד קיר חלק, כי טפט מדגיש בליטות
- ניקוי אבק ושומן, במיוחד במטבח
- פריימר או מדבק מקדים, שנותן לטפט על מה להיאחז
- קיר צבוע בצבע שמן או בצבע ברק דורש שיוף מקדים, אחרת הדבק לא נאחז
שתי השורות הראשונות הן עבודה בפני עצמה, ולכן פירטתי אותן בנפרד: מה עושים עם החורים לפני שמתחילים מסביר איזה חור נסגר בשכבה אחת ואיזה דורש גב תמיכה, ואיך יודעים שהקיר באמת חלק מסביר את בדיקת האור הצדי, הבדיקה שמגלה בליטה שהעין לא רואה בתאורה עליונה, ושתופיע דווקא אחרי שהיריעה כבר על הקיר.
הפריימר אינו פרט טכני, אלא הוא שקובע שני דברים בבת אחת: כמה מהר הקיר שואב את המים מהדבק, וכמה קשה יהיה להוריד את הטפט בעתיד. קיר משופכטל טרי סופג הרבה ולא באופן אחיד, ושם דבק שנשאב פנימה מפסיק לעבוד לפני שהיריעה יושרה. בחירת החומר עצמו, יסוד חודר, מדבק מקדים או דבק מדולל, נמצאת בכתבה על מה עושה פריימר ומתי הוא חובה.
חיתוך והתאמת דוגמה
טפט עם דוגמה דורש התאמה בין הגלילים, ולכן קונים גליל אחד מעבר למה שהחישוב אומר. זו הנקודה שבה מתגלה למה טפט זול יוצא יקר: אם הדפוס לא מדויק, אין דרך לחבר אותו בלי שיראו.
החישוב עצמו פשוט יותר ממה שנדמה, אבל הוא לא מתחיל משטח הקיר אלא מהרצועה. סופרים כמה רצועות ברוחב הגליל נדרשות לרוחב הקיר, ואז בודקים כמה רצועות שלמות יוצאות מגליל אחד. חזרת הדוגמה נכנסת בדיוק כאן: כשיש חזרה, אורך כל רצועה מעוגל כלפי מעלה למכפלה שלמה של החזרה, ולפעמים העיגול הזה לבדו מוריד רצועה שלמה מכל גליל.
| גובה הקיר | סוג ההתאמה | אורך רצועה בחיתוך | רצועות שלמות מגליל | רוחב קיר לגליל |
|---|---|---|---|---|
| 2.40 מ׳ | חופשית, בלי חזרה | 2.50 מ׳ | 4 | כ-2.12 מ׳ |
| 2.40 מ׳ | חזרה ישרה 32 ס״מ | 2.56 מ׳ | 3 | כ-1.59 מ׳ |
| 2.40 מ׳ | חזרה מוסטת 64 ס״מ | 2.56 מ׳ | 3 | כ-1.59 מ׳, עם ניצול שאריות בין רצועות סמוכות |
| 2.60 מ׳ | חופשית, בלי חזרה | 2.70 מ׳ | 3 | כ-1.59 מ׳ |
| 2.60 מ׳ | חזרה ישרה 32 ס״מ | 2.88 מ׳ | 3 | כ-1.59 מ׳ |
| 2.80 מ׳ | חזרה ישרה 64 ס״מ | 3.20 מ׳ | 3 | כ-1.59 מ׳ |
שתי מסקנות עולות מהטבלה. בתקרה של 2.40 מ׳ ובטפט בלי חזרה, ארבע הרצועות יוצאות מהגליל בהפרש של סנטימטרים בודדים, ושם כל טעות חיתוך קטנה עולה רצועה שלמה. וחזרה מוסטת אינה בהכרח בזבוז גדול יותר מחזרה ישרה, כי השארית של רצועה אחת מתחילה בדיוק במקום שבו הבאה צריכה להתחיל, בתנאי שחותכים לפי הסדר ולא כל רצועה בנפרד.
הדבק: איפה מורחים אותו, וכמה זמן מחכים
רוב דבקי הטפט בשוק מבוססים על מתיל-צלולוז: אבקה שמפזרים לתוך מים תוך כדי ערבוב, ונותנים לה לעמוד לפני השימוש לפי ההוראות שעל האריזה. הריכוז אינו זהה בכל הסוגים: לטפט נייר, לוויניל ולנון-וובן יש הנחיות ערבוב שונות, ולוויניל כבד יש גם דבקים מוכנים מדלי. הכמות הנכונה כתובה על השקית, והיא גוברת על כל הרגל.
- בטפט שמורחים עליו: מורחים את היריעה עד הקצוות, מקפלים גב אל גב בלי לקמט את הקיפול, וממתינים בדיוק את זמן הספיגה שעל העטיפה, אותו זמן לכל רצועה
- בטפט נון-וובן: מורחים את הקיר ברוחב היריעה ועוד כמה סנטימטרים, ומעלים את היריעה יבשה. לא מורחים שטח גדול מראש, כי דבק שהתחיל להתייבש כבר לא מיישר
- דבק שנסחט על פני הטפט מנגבים מיד בספוג לח ובמים נקיים. דבק שיבש על פני היריעה משאיר כתם מבריק, ובטפט טקסטיל הוא בלתי הפיך
- בקיר סופג במיוחד, שפכטל טרי, טיח ישן, גבס לא חסום, הדבק נשאב פנימה לפני שהיריעה יושרה. פריימר שם אינו שיפור אלא תנאי
סדר ההדבקה
לסמן קו אנך, ולא למדוד מהפינה
פינות בבתים כמעט אף פעם אינן אנכיות, ורצועה שיושרה לפי הפינה תצא עקומה על שאר הקיר. מסמנים קו אנך במפלס או במשקולת, במרחק של רוחב היריעה פחות כסנטימטר מהפינה, ומיישרים לפיו את הרצועה הראשונה בלבד. כל שאר הרצועות מיושרות לפי קודמתן. קו אנך חדש נמתח בכל פינה.
להחליט מראש איפה נסגר המעגל
הרצועה האחרונה בחדר תיפגש עם הראשונה, וברוב המקרים הדוגמה שם לא תסתדר. מתכננים את נקודת המפגש מראש במקום הפחות בולט: מאחורי דלת, מעל פתח או בפינה שרהיט גבוה עומד בה.
לחתוך את כל הרצועות לקיר אחד מראש
מודדים, מוסיפים כ-5 ס״מ בכל קצה, וחותכים על שולחן ולא על הרצפה. עם חזרת דוגמה מניחים כל רצועה לצד קודמתה ומתאימים לפני החיתוך, ומסמנים בגב מספר וחץ כיוון.
למרוח לפי הסמל, ובאותו זמן ספיגה לכולן
זה השלב שקובע את התפרים. הפרש של דקות בזמן הספיגה בין שתי רצועות סמוכות מייצר הפרש התרחבות ביניהן, וזה הפס שנפתח אחרי הייבוש. עובדים עם שעון, לא בהערכה.
ליישר למעלה, ולהחליק מהמרכז החוצה
מצמידים קודם את הקצה העליון ומיישרים לקו, ורק אז משחררים את הקיפול כלפי מטה. מחליקים במברשת רכה או בספטולת פלסטיק מקו האמצע כלפי חוץ ומלמעלה למטה. בטפט עם הבלטה לא לוחצים חזק, כי הלחץ מועך את המרקם ומשאיר פס מבריק שלא חוזר.
תפר ראש אל ראש, בלי חפיפה ובלי מתיחה
שתי היריעות נפגשות קצה בקצה, בלי מרווח ובלי שכבה כפולה. אם נשאר פס, לא מותחים את היריעה כדי לסגור אותו, כי יריעה שנמתחה חוזרת אחורה בייבוש ופותחת אותו שוב. כל עוד הדבק לח אפשר להרים את היריעה כולה ולהזיז אותה.
גלגלת קלה, ואז חיתוך מול סרגל
מעבירים גלגלת תפר קטנה בלחץ קל בלבד, ומנגבים מיד דבק שנסחט. לסיום מצמידים סרגל רחב לפינת התקרה ולפנל וחותכים בסכין יפנית בלהב טרי. להב מתקהה מושך את היריעה הרטובה במקום לחתוך אותה, וזה הסימן להחליף סגמנט.
פינות, שקעים וקצוות
לא מדביקים גליל שלם סביב פינה. חותכים, מדביקים בכל צד בנפרד עם חפיפה קטנה, ומקבלים פינה שנשארת סגורה. סביב שקעים מנתקים את החשמל, חותכים במדויק ומחזירים את המכסה מעל הטפט.
- פינה פנימית: היריעה נעטפת כשני סנטימטרים אל הקיר הסמוך, והרצועה הבאה מיושרת לקו אנך חדש שנמתח על אותו קיר, לא לקצה של קודמתה
- פינה חיצונית: עוטפים כשלושה סנטימטרים ומהדקים היטב, כי זה הקצה שכל מעבר בחדר נתקל בו
- שקע ומתג: מנתקים בלוח החשמל את המעגל של אותו חדר, מורידים את המכסה, מדביקים את היריעה מעל הפתח כאילו הוא לא קיים, ורק אחר כך חותכים בסכין שני חתכים באלכסון מהמרכז אל הפינות ומקפלים פנימה. המכסה חוזר מעל הטפט ומסתיר את קצוות החיתוך
- משקוף, פנל ורצפה: תמיד חותכים בעודף ומול סרגל, בסוף. יריעה שנחתכה מראש לפי מדידה תגלה כל סטייה של הרצפה או של המשקוף, וחיתוך ״לפי העין״ בקו ישר נראה תמיד
מה משתבש, ולמה
לכל תקלה כאן יש מקור אחד שחוזר, וזיהוי המקור חשוב יותר מהתיקון: תיקון שלא נוגע בסיבה נפתח שוב באותו מקום.
- תפר שנפתח אחרי הייבוש: הפרש בזמן הספיגה בין שתי רצועות, או יריעה שנמתחה כדי לסגור פס. בקיר סופג מאוד זה גם דבק שנשאב פנימה לפני שהיריעה הספיקה להיאחז
- תפר מבריק או כהה מהיריעה: לחץ יתר בגלגלת, או דבק שנסחט ולא נוגב מיד
- בועה שנשארה אחרי הייבוש: אוויר שנכלא, או אזור שלא קיבל דבק. חורצים אותה בסכין לאורך קו של הדוגמה, מכניסים מעט דבק בקצה מזרק, ומחליקים את האוויר החוצה לכיוון החריץ
- כתם שעולה דרך היריעה: סימן טוש, חלודה, ניקוטין או שארית לחות. הם עוברים דרך דבק ודרך טפט בהיר, ורק חוסם כתמים לפני ההדבקה מונע אותם
- פס גוון לאורך תפר אחד בלבד: כמעט תמיד שני גלילים מאצוות ייצור שונות
- קצה שמתרומם בפינה או ליד פתח: שם היריעה נאחזת בשטח הקטן ביותר, ושם גם מרוכז המגע
טפט על דלתות ועל ריהוט
הדבקת טפט על דלת או על חזית ארון היא דרך מעולה לחדש בלי להחליף, אבל היא מחייבת פירוק ידיות, ניקוי שומן, שיוף עדין וגלילה ללא אוויר. במשטח חלק אין סובלנות לבועות. זו עבודה עם חוקים משלה: מצע סגור שאינו סופג, ארבעה קצוות חשופים וידית שנוגעים בה כל יום. פירטתי אותה בנפרד בלמה חזית סגורה מתנהגת אחרת מקיר.
איפה טפט הוא הבחירה הלא נכונה
יש קירות שהיריעה עליהם תיכשל לא בגלל העבודה אלא בגלל הבחירה, ואת זה עדיף לומר לפני שקונים גלילים.
- קיר עם רטיבות פעילה, כתם שחוזר או ריח טחוב: טפט מאט מעבר אדים, והלחות נשארת מתחתיו במקום להתאדות
- תא מקלחת, סביבת אמבטיה בלי אוורור ומרפסת שירות שנרטבת
- קיר חוץ קר שמזיע בחורף, ושם הבעיה אינה החומר אלא הפרש הטמפרטורה בין שני צידי הקיר
- קיר גלי מאוד או קיר שהטיח עליו כבר לא אחוז: היריעה תדגיש את הגלים, ובמקרה השני תרד יחד עם הטיח
- מאחורי מקור חום ישיר, מעל כיריים או צמוד לתנור
אם הקיר לח, השאלה הראשונה אינה איזה טפט לבחור אלא מאיפה מגיעים המים, נזילה, חדירה מבחוץ או עיבוי על קיר קר, ואלה שלושה מסלולי טיפול שונים לגמרי; פירטתי את ההבחנה באיך מבדילים בין נזילה לעיבוי. וכשהקיר עצמו לא סובל יריעה דקה, או כשרוצים מראה של נפח ולא של דפוס, האלטרנטיבה היא חומר קשיח, מה חיפוי קשיח פותר שיריעה לא.
מתלבטים אם הקיר שלכם בכלל מוכן לטפט, או שיש כבר יריעה שהתפרים בה נפתחו? צלמו את הקיר והתקשרו ל-053-582-8855, א׳–ה׳ בין 08:00 ל-18:00. תמונה ושיחה קצרה בדרך כלל מספיקות כדי לדעת מה צריך שם.
הסרת טפט ישן
ההסרה מתחילה בזיהוי, לא בגירוד. טפט נון-וובן נמשך יבש בפינה ולעיתים יורד ביריעה שלמה; טפט נייר וויניל על גב נייר דורשים הרטבה, ולעיתים יורדת רק השכבה העליונה והגב נשאר על הקיר.
- מנסים תחילה למשוך פינה יבשה. אם היא יורדת, אין סיבה להרטיב שום דבר
- מנקבים את פני השטח בגלגלת ניקוב ייעודית, בלחץ שמנקב את היריעה בלבד. ניקוב עמוק מדי חורץ את הקיר ומייצר עבודת שפכטל
- מרטיבים במים פושרים עם חומר ייעודי או מעט נוזל כלים, בכמה מעברים קצרים ולא בהצפה אחת. נותנים לחומר לעבוד ולא נאבקים ביריעה
- מגרדים בכף רחבה בזווית שטוחה, מלמטה למעלה. זווית חדה חופרת לתוך הטיח
- מסירים את כל שאריות הדבק במים נקיים ובספוג. שארית דבק ישן מתמוססת מחדש מתחת לדבק החדש ומייצרת בדיוק את הקצוות שמתרוממים
מתי אני עוצר וקורא לבעל מקצוע
- כל דבר שנוגע בנקודת חשמל מעבר להורדת מכסה על מעגל מנותק: חוט חשוף, קופסה שבורה, ריח שרוף או מפסק שנופל. מורידים את המפסק הראשי בלוח ומזמינים חשמלאי מוסמך
- יצאו מים מהקיר, התגלה טפטוף או שהקיר רטוב במגע: סוגרים את ברז המים הראשי של הדירה ומזמינים אינסטלטור. לא מדביקים יריעה על קיר שממשיך להירטב
- עובש שחוזר אחרי ניקוי או ריח טחוב שנשאר גם בחדר מאוורר. כיסוי ביריעה מסתיר את המראה ומשאיר את הסיבה
- סדק שחוזר באותו מקום או סדק אלכסוני שיוצא מפינת פתח: זו שאלה למהנדס קונסטרוקציה, ולא ליריעה שמכסה אותה
- תקרות, חדרי מדרגות וכל עבודה בגובה. לא מכיסא, לא משידה ולא בהישענות
- קירות ממ״ד ודלת ממ״ד: פריטים מאושרים, וכל טיפול בהם לפי הוראות היצרן והתקן בלבד
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
כמה גלילים צריך לחדר?
לא מחשבים לפי שטח אלא לפי רצועות. מודדים את רוחב כל קיר, מחלקים ברוחב הגליל, בגליל האירופי הנפוץ 53 ס״מ, ומעגלים כלפי מעלה, וכך מקבלים כמה רצועות דרושות. אחר כך בודקים כמה רצועות שלמות יוצאות מגליל אחד: אורך הגליל, לרוב 10.05 מ׳, חלקי אורך הרצועה בחיתוך, שהוא גובה הקיר ועוד כ-5 ס״מ בכל קצה.
חזרת הדוגמה נכנסת רק בשלב הזה, והיא זו שמפתיעה. כשיש חזרה, אורך הרצועה מעוגל כלפי מעלה למכפלה שלמה שלה: בתקרה של 2.40 מ׳ טפט בלי חזרה נותן ארבע רצועות מגליל, ואותו גליל בדיוק עם חזרה של 32 ס״מ נותן שלוש. פתחים לא מורידים מהחישוב אלא אם הם גדולים מאוד, וקונים תמיד גליל אחד מעבר לחישוב, מאותה אצווה.
מה ההבדל בין טפט נון-וובן לטפט נייר, ולמה זה משנה לי?
ההבדל הוא בגב, והוא משנה את כל שיטת העבודה. גב נייר סופג מים, מתרחב ברוחב, ומתכווץ חזרה כשהוא מתייבש, ולכן מורחים עליו את הדבק וממתינים זמן ספיגה זהה לכל רצועה. גב נון-וובן כמעט לא משנה מידה, ולכן מורחים את הדבק על הקיר והיריעה עולה יבשה.
מבחינה מעשית נון-וובן סלחני יותר בשני מקומות שחשובים במיוחד למי שעושה זאת לבד: אין המתנת ספיגה שצריך לתזמן, ואין התרחבות שמייצרת תפרים שנפתחים. הוא גם מסווג לרוב כניתן להסרה יבשה, וזה חוסך את כל שלב ההרטבה ביום שמחליפים.
אפשר להדביק טפט על קיר צבוע?
כן, בתנאי שהצבע עצמו אחוז לקיר ושהמשטח מט. מעבירים כף יד וסרט הדבקה על אזור קטן כדי לוודא שהצבע לא יורד. אם הוא מתקלף בפיסות, הוא ירד בהמשך יחד עם הטפט, וצריך להסיר אותו קודם.
צבע עם ברק או צבע שמן דורשים שיוף קל שמבטל את ההשתקפות, ניקוי אבק מלא, ואחריהם יסוד מקשר. על משטח מבריק אין למה להיאחז, והיריעה תיראה מצוין ביום העבודה ותתחיל להיפתח מהקצוות.
אפשר להדביק טפט חדש מעל טפט קיים?
לא, וזה אחד הקיצורים שעולים הכי ביוקר. הדבק החדש מרטיב את הדבק הישן ומחזיר אותו למצב נוזלי, ואז שתי השכבות יחד מתחילות להיפרד מהקיר, לרוב לא באמצע אלא בקצוות ובתפרים.
יש גם בעיה שרואים מיד: כל תפר של הטפט הישן מייצר מדרגה דקה שמופיעה דרך היריעה החדשה, ובאור צדי היא נראית כקו לכל גובה הקיר. מסירים, מנקים את שאריות הדבק לגמרי, ורק אז מתחילים.
התפרים נפתחו כמה ימים אחרי ההדבקה. מה קרה?
בטפט על גב נייר הסיבה השכיחה היא הפרש בזמן הספיגה. יריעה שספגה יותר התרחבה יותר, וכשהיא מתייבשת היא מתכווצת חזרה ומושכת את עצמה מהשכנה. הסיבה השנייה היא מתיחה: יריעה שנמתחה בעבודה כדי לסגור פס חוזרת אחורה בייבוש ופותחת אותו מחדש.
יש גם שתי סיבות שאינן בטפט עצמו. הראשונה היא קיר סופג בלי פריימר, שבו הדבק נשאב פנימה לפני שהיריעה יושרה. השנייה היא ייבוש מהיר מדי: מזגן, מאוורר או חלון פתוח ברוח בזמן העבודה ומיד אחריה.
טפט במטבח או בשירותים, אפשר?
במטבח כן, בתנאים. בוחרים יריעה שהתווית שלה מסווגת אותה כרחיצה או כעמידה לשפשוף, מרחיקים מהאזור שמעל הכיריים ומהמשטח הרטוב סביב הכיור, ומנקים שומן מהקיר לפני ההדבקה. שומן הוא הדבר היחיד שמבטל הדבקה גם על קיר שנראה נקי לגמרי.
בשירותים מאווררים זה אפשרי; בתא מקלחת ובקיר שמקבל התזה ישירה זה לא. טפט מאט מעבר אדים, וקיר שנשאר לח מתחתיו לא מתייבש. אם יש שם כתם שחוזר או ריח טחוב, מטפלים במקור הלחות לפני שמדביקים משהו.
איך מורידים טפט ישן בלי להרוס את הקיר?
קודם מנסים למשוך פינה יבשה. נון-וובן לעיתים יורד כך ביריעה שלמה, ואז אין צורך בשום הרטבה. אם הוא לא יורד, מנקבים את פני השטח בגלגלת ניקוב בלחץ קל, מרטיבים במים פושרים בכמה מעברים קצרים, ונותנים לחומר לעבוד לפני שמגרדים.
הגירוד עצמו נעשה בכף רחבה בזווית שטוחה, כי זווית חדה חופרת לתוך הטיח. בקיר גבס לא משתמשים בקיטור ולא מציפים במים: הקרטון סופג ומתנפח, והוא זה שיורד עם היריעה. בסוף מסירים את כל שאריות הדבק במים נקיים, אחרת הן יתמוססו מתחת לדבק החדש.
כמה עולה הדבקת טפט?
מה שמזיז את המחיר הוא מצב הקיר ולא ההדבקה. להמחשה בלבד: קיר דגש בודד על קיר שכבר מוכן בטווח של כ-250 עד 450 ש״ח; חדר עם כמה קירות, או קיר שדורש הסרת טפט קיים ותיקונים, בכ-550 עד 900 ש״ח; והכנה מלאה עם יישור, פריימר וטפט שיש בו חזרת דוגמה בכ-1,000 עד 1,700 ש״ח. הגעה דחופה מוסיפה כ-25%.
שני דברים משנים את הטווח יותר מכל השאר: אם צריך להסיר טפט קיים ולתקן את הקיר שמתחתיו, ואם לטפט יש חזרת דוגמה גדולה, שמוסיפה גם זמן התאמה וגם פחת בחומר. המחיר המדויק נקבע לפי מצב השטח ונסגר איתכם מראש, לפני שמתחילים.