שפכטל, צבע והנדימן בתל אביב: לעבוד על בנייה שיש בה ארבע תקופות באותו בניין
בתל אביב אני כמעט אף פעם לא עובד על קיר אחד. אני עובד על ערימה של החלטות שאנשים אחרים קיבלו לפניי, לפעמים לפני תשעים שנה.
מה שאני בודק לפני שאני פותח דלי צבע בעיר הזאת, למה שכבות ישנות מפילות עבודה חדשה, ולמה חניה ומעלית הן חלק אמיתי מתכנון העבודה כאן.
תל אביב היא העיר שבה הכי מסוכן להניח הנחות.
בערים אחרות באזור השירות שלי אפשר לרוב לנחש נכון מאיזה חומר עשוי הקיר לפי גיל הבניין. כאן זה לא עובד. בדירה אחת אפשר למצוא טיח מקורי משנות השלושים, קיר שנפרץ בשיפוץ ישן, מחיצת גבס מהעשור האחרון ושכבת בידוד וטיח חדשה שהתווספה מבחוץ בפרויקט תמ״א. כל שכבה כזו מתייבשת אחרת ונאחזת אחרת, והצבע העליון מסתיר את כולן.
ארבע משפחות בנייה בעיר אחת, ומה כל אחת מהן אומרת בפועל
אני לא מתייחס לתל אביב כאל אזור עבודה אחד אלא כאל ארבע משפחות בנייה שנפגשות באותם רחובות. ההבדל ביניהן אינו אסתטי אלא מעשי: הוא קובע באיזה יסוד מגשר משתמשים, באיזה דיבל, ובאיזה סדר עובדים.
מבנים בסגנון הבינלאומי משנות השלושים
אלה מבנים עם שלד בטון וקירות מילוי בבנייה, טיח חוץ עבה על בסיס סיד ומלט, וקירות פנים דקים יחסית מתחת לשכבת טיח נדיבה. מבחוץ, הטיח הזה מתפורר בקצוות, מתקלף סביב מרפסות ומסגרות, ונסדק בקווים אופקיים לאורך שלד הבטון. כתבתי בהרחבה על מה שאפשר לתקן בטיח חוץ ומה כבר לא, בכתבה על טיח חוץ סדוק ומתקלף.
מבפנים יש שתי מסקנות שאני עובד לפיהן. הראשונה נוגעת לתלייה: שכבת הטיח בקירות האלה יכולה להגיע לשניים עד ארבעה סנטימטרים, והיא רכה יותר מהבלוק שמאחוריה. דיבל באורך רגיל מתיישב כולו בתוך הטיח, מרגיש מצוין ביד, ונופל אחרי חודש עם פיסת קיר. אני עובד שם עם דיבלים ארוכים שכל גופם מגיע לחומר המלא, ובקירות שמתפוררים עם עוגן כימי. השנייה נוגעת ליישור: הקירות האלה אינם ישרים ולא היו ישרים גם ביום שנבנו. יישור מלא של קיר כזה לשפכטל חלק הוא עבודה בפני עצמה, לא הוספה קטנה לצביעה.
שיכונים משנות החמישים והשישים
שלד בטון עם מילוי בלוקים, טיח דק, וחדרים קטנים. הכשל האופייני שם אינו בצבע אלא בגשר הקור: העמודים והקורות מוליכים חום אחרת מקירות המילוי, ולכן בחורף הפינות של קירות חוץ מתקררות מהר יותר מהאוויר בחדר. הלחות שבאוויר מתעבה בדיוק שם, ומופיעים כתמים שחורים בפינה העליונה של החדר, לרוב בקיר שפונה צפונה ובחדרי שינה סגורים.
זה נראה כמו רטיבות, אבל מקור המים שונה לגמרי ולכן גם הטיפול שונה. אני מפריד בין השניים לפני שאני נוגע בקיר, כי צביעה בצבע נגד עובש על רטיבות אמיתית היא כסף שנזרק. ההבחנה המלאה נמצאת בכתבה על רטיבות מול עיבוי.
בנייה משנות השמונים והתשעים
כאן הקירות כבר ישרים יותר, הטיח מיושם במכונה, והבטון היצוק נפוץ הרבה יותר. הבעיה עוברת מהמבנה אל הגימור ואל מה שנעשה בדירה מאז. אלה הדירות שעברו הכי הרבה סבבי צבע, ובהן אני מוצא את התופעה שהכי מפילה עבודה בעיר הזאת: שכבות שלא מתאימות זו לזו. צבע פלסטי שנמרח ישירות על סיד ישן, צבע חדש על צבע שמן מבריק, או שפכטל שיושב על משטח שלא נוקה. השכבה החדשה נראית מצוין ביום שהיא נמרחה, ומתקלפת ברצועות חצי שנה אחר כך.
לכן אני עושה בדיקת היאחזות לפני כל הצעה בדירה שעברה שיפוצים: שריטה, ניסיון קילוף בפינה נסתרת, ובדיקת ספיגה של מים. מה שיוצא מהבדיקה קובע אם מספיק ניקוי ויסוד מגשר, או שצריך להוריד שכבה. פירטתי את זה בכתבה על צבע שמתקלף.
מגדלים, בנייה חדשה ותוספות תמ״א
בבנייה החדשה חלק ניכר מהמחיצות ומהתקרות הוא גבס על פרופילי מתכת, ולא בנייה. זה משנה הכול: אי אפשר לתלות שם על דיבל פלסטיק רגיל, וצריך לאתר את הפרופיל או לעבוד עם עוגן שתופס את הלוח מאחור. כל קיר בדירה נבדק בנפרד, כי בסלון יכול להיות בטון ובחדר שלידו גבס. שיטות הזיהוי נמצאות בכתבה על איך מזהים סוג קיר.
בתוספות תמ״א יש מאפיין נוסף. מוסיפים שכבת בידוד וטיח חדשה על מבנה שכבר עמד עשרות שנים, לפעמים גם קומות ופיר מעלית. השכבה החדשה והשלד הוותיק אינם זזים באותו קצב, ולכן התפר ביניהם הוא המקום שבו נפתחים סדקים חוזרים, במיוחד סביב פתחים ובמפגש בין ישן לחדש. הסוג הזה של סדק אינו נסגר בשפכטל רגיל וייפתח שוב, ולכן חשוב להבדיל בין סדק שיער בגימור לבין סדק שמעיד על תנועה. ההבדלים נמצאים בכתבה על סוגי סדקים בקיר.
הכשלים החוזרים, לפי סוג הבנייה
| סוג הבנייה | מה יש מתחת לצבע | הכשל החוזר | מה אני עושה לפני |
|---|---|---|---|
| סגנון בינלאומי, שנות השלושים | טיח סיד ומלט עבה, שכבות סיד וצבע שמן ישנות | קילוף ברצועות, טיח תופח שמצלצל חלול, דיבל שיושב בטיח בלבד | הקשה על כל השטח, הורדת טיח מתופף עד לחומר יציב, מילוי בשלבים ויסוד מגשר |
| שיכון, שנות החמישים והשישים | טיח דק על בלוק, שכבות צבע דקות שהצטברו | עובש בפינות קירות חוץ בחורף, בעיקר בחדרי שינה סגורים | בדיקה אם המקור עיבוי או חדירת מים, ורק אחריה החלטה על מערכת הצבע |
| שנות השמונים והתשעים | שתיים עד ארבע מערכות צבע שנמרחו זו על זו לאורך השנים | השכבה החדשה מתקלפת עם השכבה שמתחתיה, בגיליונות | בדיקת היאחזות בשריטה ובקילוף מבוקר, הורדת שכבה כשצריך, יסוד מתאים לרקע |
| מגדל ובנייה חדשה | גבס על פרופילי מתכת, שפכטל מפעל דק מאוד | סדקי תפר בין לוחות, נזק בקצוות, תלייה שנקרעת מהלוח | חיזוק תפרים ברשת או בסרט, איתור פרופילים לפני תלייה, שפכטל בדרגת גימור שסוכמה |
| תוספת או עטיפת תמ״א על מבנה ישן | טיח ובידוד חדשים על שלד ותיק | סדק חוזר בתפר בין הישן לחדש, סביב פתחים ובמפגשי חומרים | בדיקה אם הסדק פעיל, פתיחה שלו, גישור ברשת ותיקון ברוחב שמכסה את התפר |
מה אני בודק לפני שאני נותן מחיר בדירה תל אביבית
לספור שכבות
מקלף פינה קטנה במקום נסתר ומסתכל בחתך. מספר השכבות והצבע שלהן אומרים לי אם מדובר בהכנה קלה או בהורדה. בדירה שעברה כמה סבבי שיפוץ זו הבדיקה הראשונה, לא האחרונה.
לבדוק כל קיר בנפרד
מקיש ובודק בקידוח בדיקה קטן. בדירה תל אביבית טיפוסית אני מוצא יותר מסוג קיר אחד, ולכן מסקנה מקיר הסלון אינה תקפה לחדר השינה.
לזהות טיח מתופף
מקיש על שטחים גדולים ומקשיב. צליל חלול בקיר שנראה שלם פירושו שהטיח כבר לא מחובר לרקע. צביעה מעליו קונה חודשים ספורים.
להפריד רטיבות מעיבוי
מסתכל איפה הכתם יושב, מתי הוא מופיע, ומה קורה לו כשמאווררים. פינה עליונה בקיר חוץ בחורף מתנהגת אחרת מכתם שגדל בקו אופקי בתחתית הקיר.
לבדוק תפרים ומעברים
מפגש בין ישן לחדש, קו התקרה, היקף הפתחים והמעבר בין גבס לבנייה. שם נמצאים הסדקים שחוזרים, ושם מתקבלת ההחלטה אם לגשר ברשת.
לסכם דרגת גימור
על קיר ותיק, גימור חלק לחלוטין אינו נקודת המוצא אלא החלטה שעולה זמן וחומר. אני מסכם מראש לאיזו דרגה הולכים ובאילו חדרים, כדי ששנינו נסתכל על אותה תוצאה בסוף.
החלק שאף אחד לא מתכנן מראש: חניה, גישה ומעלית
בתל אביב הלוגיסטיקה אינה הערת שוליים. היא משפיעה על אורך יום העבודה יותר מכל דבר אחר, ולכן אני מברר אותה בשיחה מראש, ולא מגלה אותה בהפתעה בבוקר העבודה.
- חניה: אני מגיע עם ציוד וחומרים, ולכן שווה לדעת מראש אם יש חניה בסביבה או שצריך לתאם פריקה קצרה. ברחוב שאין בו שום פתרון, מתכננים את ההגעה לשעה שבה זה בכלל אפשרי
- בניין ותיק בלי מעלית: העלאת חומר לקומה שלישית ורביעית לוקחת זמן אמיתי, ומחייבת הגנה על חדר מדרגות צר עם פניות חדות. אני מכסה את המהלכים ואת המעקה, לא רק את רצפת הדירה
- מגדל: בהרבה בניינים חדשים נדרש תיאום מראש עם חברת הניהול, שימוש במעלית שירות והצגת אישור ביטוח צד ג׳ לפני שמכניסים ציוד. יש לי ביטוח כזה, ואני שולח את האישור כשמבקשים
- לובי וכניסה: במגדלים יש דרישות הגנה על הלובי ועל המעלית. חמש דקות של הכנה חוסכות ויכוח בסוף היום
- שעות עבודה: אני עובד ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00, ובבניין משותף נמנע מעבודה רועשת בשעות המנוחה שמוגדרות בתקנון הבית
- שטח משותף: צביעת חדר מדרגות או תיקון בקיר משותף היא החלטה של ועד הבית ולא של דייר בודד. אני מגיע לראות ולתת הצעה, וההחלטה נשארת אצלכם
רוצים לדעת מה באמת מסתתר מתחת לצבע בדירה שלכם בתל אביב? התקשרו ל-053-582-8855. לרוב שיחה קצרה ושתי תמונות של הקיר כבר אומרות לי אם מדובר בהכנה קלה או בעבודת יסוד.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה בנושא הזה.
הדירה שלי בבניין ותיק בתל אביב ועברה כמה שיפוצים. אפשר פשוט לצבוע מעל?
רק אחרי שבודקים על מה צובעים. בדירה שעברה כמה סבבים אני מוצא לא פעם צבע שמן ישן, סיד, או שפכטל שנמרח על רקע שלא הוכן. שכבה חדשה על רקע כזה נראית מצוין בשבוע הראשון ומתקלפת בגיליונות תוך חודשים.
הבדיקה עצמה קצרה: שריטה, ניסיון קילוף בפינה נסתרת ובדיקת ספיגה. אם הרקע יציב, ניקוי ויסוד מגשר מספיקים. אם לא, מורידים שכבה באזורים הבעייתיים ורק אז צובעים.
אחרי תמ״א 38 בבניין שלי נפתחו סדקים בקירות ובתקרה. זה נורמלי?
סדקי שיער בתפר בין החדש לישן הם תופעה מוכרת בעבודות כאלה, כי הבידוד והטיח החדשים והשלד הוותיק אינם זזים באותו קצב. זה לא הופך כל סדק לשולי.
אני מבדיל בין סדק גימור לסדק פעיל לפי מיקומו, לפי רוחבו ולפי השאלה אם הוא חוזר אחרי תיקון קודם. סדק בתפר מתוקן בפתיחה, בגישור ברשת ובתיקון רחב מספיק כדי לכסות את המפגש. סדק שנראה מבני או שחוזר שוב ושוב אחרי תיקון נכון הוא נושא לבדיקה הנדסית, לא לשפכטל.
אני גר במגדל. מה נדרש כדי להיכנס לעבוד?
ברוב המגדלים חברת הניהול מבקשת תיאום מראש, שימוש במעלית שירות ואישור ביטוח צד ג׳. יש לי ביטוח צד ג׳ ואני שולח את האישור מראש כשמבקשים.
כדאי לתאם את חלון הזמן של מעלית השירות לפני שקובעים תאריך. זה הדבר היחיד בעבודה במגדל שלא בשליטתי, והוא שקובע מתי הציוד והחומר בכלל נכנסים לדירה.
בקירות הפנים בבניין הישן שלי שום דבר לא מחזיק. מה הבעיה?
כמעט תמיד זו שכבת הטיח. בקירות פנים ותיקים הטיח יכול להגיע לשניים עד ארבעה סנטימטרים, והוא רך יותר מהחומר שמאחוריו. דיבל באורך רגיל מתיישב כולו בטיח, מרגיש יציב ביד, ונשמט אחרי כמה שבועות.
הפתרון הוא דיבל ארוך מספיק כדי שכל גופו יגיע לחומר המלא, ובקיר שמתפורר עוגן כימי. לפני תלייה כבדה אני בודק את עומק הטיח בקידוח בדיקה, ולא מסתמך על הרגשה.
יש כתמים שחורים בפינה של קיר חיצוני בחדר השינה. זו רטיבות?
לא בהכרח. בבניינים עם שלד בטון וקירות מילוי, העמודים והקורות מתקררים מהר יותר מהקיר, והלחות שבאוויר מתעבה בדיוק בפינה. הכתם מופיע בחורף, בעיקר בחדרים שסגורים כל הלילה, ונעלם בקיץ.
רטיבות אמיתית מתנהגת אחרת: היא לא תלויה בעונה באותו אופן, לרוב יש לה מקור שאפשר להצביע עליו, והיא מתפשטת גם כשמאווררים. אני מפריד בין השניים לפני שאני נוגע בקיר, כי מערכת הצבע והטיפול שונים לגמרי.
בדירה שלי חלק מהקירות גבס וחלק בנייה. איך יודעים מה זה מה?
בבנייה החדשה בעיר זה המצב הרגיל, ולכן אני בודק כל קיר בנפרד ולא מסיק מקיר אחד על הדירה. הקשה באצבע כפופה נותנת את התשובה ברוב המקרים: צליל חלול ורועד הוא גבס, צליל אטום וקצר הוא בנייה.
כשזה לא חד-משמעי, קידוח בדיקה קטן במקום נסתר סוגר את העניין לפי צבע האבקה. זה מה שקובע איזה עוגן מתאים, ולכן זו בדיקה שאני עושה לפני כל תלייה כבדה.
אין חניה ברחוב שלי. זו בעיה?
זה לא מונע עבודה, אבל זה כן משפיע על התכנון. אני מגיע עם ציוד וחומרים, ולכן שווה לברר מראש אם יש חניה בסביבה, אם אפשר פריקה קצרה, ואם יש חניון בבניין.
כשאין שום פתרון, מתאמים את ההגעה לשעה שבה זה בכלל אפשרי ומצמצמים סבבי עלייה וירידה. עדיף לדעת את זה בשיחה מראש ולא בבוקר העבודה.
אפשר לצבוע את חדר המדרגות בבניין? מי מחליט?
שטח משותף הוא החלטה של ועד הבית, לא של דייר בודד. אני מגיע לראות, מסביר מה מצב הקירות ומה נדרש, ונותן הצעה שאפשר להביא לדיון.
בחדר מדרגות ותיק שווה לבדוק לפני הכול אם יש טיח מתופף או רטיבות שמגיעה מבחוץ. צביעה על טיח שכבר לא מחובר לרקע היא הוצאה שחוזרת על עצמה בתוך שנה או שנתיים.